"אתייחס ל Purification and Properties of Poliovirus, שמהווה לכאורה הוכחה לבידודו של ה'נגיף' ש'גורם' למחלת הפוליו"
"אבל החלק השני הוא החשוב, כי כותבי המאמר ציינו בפירוש שאין בעבודות המחקר שסקרו, כל ייחוס למידת האינפקטיביות של החלקיקים שבודדו ברמת וודאות של 50% או יותר (אינפקטיביות היא היכולת של 'נגיף' לגרום להדבקה), ולכן הן אינן ממלאות אחר הקריטריונים של "נגיף" מבודד.
הואיל וכותבי המאמר כתבו בעצמם, שעל פי הגדרתם, החלקיקים שבודדו (כאמור ברמת וודאות של 50% או יותר), אינם עונים להגדרה של 'נגיף' – ברור שהמאמר לא מוכיח שמחלת הפוליו נגרמת על ידי 'נגיף'. למעשה, המאמר מוכיח בדיוק את ההיפך: שאין באף אחת מן העבודות שנסקרו, כל הוכחה לקיומו של 'נגיף' שגורם למחלת הפוליו"
מועתק מתוך הפוסט של עמי אברהם
קישור לפוסט
פוסט שני בסדרה בה אני עונה לד"ר Michal Haran, על הטיעונים שהעלתה בכתב, בתגובה לשיחה מצולמת שערכתי עם Yaniv Ifrah, ועוד קודם – במספר שיחות מצולמות עם יורם מורים בהן פירטתי למה "נגיפים" בכלל ו"נגיף קורונה" בפרט, לא קיימים (קישור לפוסט הראשון בתגובה הראשונה).
בפוסט הראשון תיארתי באריכות למה אין בניסוי תרבית התאים, שמבוצע מאז שנת 1954 ומהווה את ההוכחה ה- יחידה, ה- אבסולוטית וה- דפיניטיבית לבידודם (קיומם) של "נגיפים", כל הוכחה לקיומם של "נגיפים", או לכך, ש"הם" גורמים למחלות.
בפוסט הנוכחי, אתייחס לעבודה שהביאה במכתבה ד"ר הרן, בשם Purification and Properties of Poliovirus, שמהווה לכאורה הוכחה לבידודו של ה"נגיף" ש"גורם" למחלת הפוליו.
בעבודה זו, סקרו הכותבים עבודות משנות השלושים עד שנות החמישים של המאה הקודמת, בה ניסו חוקרים, לבודד את ה"נגיף" שגורם למחלת הפוליו.
כדי להבין למה אין בכל העבודות האלה הוכחה לקיומו של "נגיף", שגורם למחלת הפוליו, צריך לעבור שוב על ההגדרה של "נגיף". וההגדרה היא ש"נגיף" הוא: גורם מידבק בגודל תת-מיקרוסקופי שתלוי במנגנוניו של תא חי (מארח) כדי להתרבות.
כלומר, כדי להוכיח שייצור מיקרוסקופי כמו "נגיף" גורם למחלה, לא די בלבודד אותו, אלא יש להוכיח, שאם חושפים נסיין בריא לאותו "נגיף" – הנסיין הופך חולה באותה מחלה שה"נגיף" "הדביק" אותו בה (כלומר, גרם לה).
החוקרים במאמר הסקירה שהביאה ד"ר הרן, כתבו בתוכו את המשפט הבא:
Rough estimates of the absolute degree of purity have been made from physicochemical (Schwerdt and Schaffer, 1956) as well as from serological studies (Mayer et al.,1957) and have been found to be 50% or greater. Such estimates are made on the basis of mass of characteristic physical particles without reference to the infectivity of these particles and do not, therefore, strictly fulfill our criteria for virus purity.
ובעברית – ניסיונות מקורבים להערכת מידת הטיהור (של אותם "נגיפי" פוליו), בוצעו על בסיס הערכות כימיקליות-פיסיולוגיות וסרולוגיות שפורסמו בשנים 1956 ו- 1957 על ידי Schwerdt and Schaffer ו- Mayer et al ונמצא כי הם ברמת וודאות של 50% או יותר. הערכות אלה (של מידת הטיהור), הן על בסיס מאסת החלקיקים הפיזיקליים, ללא ייחוס למידת האינפקטיביות שלהם ולכן, אינן ממלאות אחר הקריטריונים שלנו למידת טיהור נגיף.
לגבי החלק הראשון בו הוערך כי בידוד אותם חלקיקים "נגיפיים", הוא ברמת וודאות של 50% או יותר: לא יודע עד כמה רגוע יהיה אותו משכיר דירה שהשוכר שלה יאמר לו שהוא בטוח ברמת וודאות של 50% או יותר, שהוא יוכל לשלם את שכר הדירה מדי חודש.
אבל החלק השני הוא החשוב, כי כותבי המאמר ציינו בפירוש שאין בעבודות המחקר שסקרו, כל ייחוס למידת האינפקטיביות של החלקיקים שבודדו ברמת וודאות של 50% או יותר (אינפקטיביות היא היכולת של "נגיף" לגרום להדבקה), ולכן הן אינן ממלאות אחר הקריטריונים של "נגיף" מבודד.
הואיל וכותבי המאמר כתבו בעצמם, שעל פי הגדרתם, החלקיקים שבודדו (כאמור ברמת וודאות של 50% או יותר), אינם עונים להגדרה של "נגיף" – ברור שהמאמר לא מוכיח שמחלת הפוליו נגרמת על ידי "נגיף". למעשה, המאמר מוכיח בדיוק את ההיפך: שאין באף אחת מן העבודות שנסקרו, כל הוכחה לקיומו של "נגיף" שגורם למחלת הפוליו.
איך בכל זאת "הוכיח המדע", שמחלת הפוליו נגרמת בגלל "נגיף"?
אם תגגלו "נגיף הפוליו" תמצאו ש"גילויו", מיוחס לקארל לנדסטיינר וארווין פופר.
איך הם "עשו" את זה? נטלו בשנת 1909 מקטע עמוד שדרה של ילד שחלה בשיתוק ילדים ומת, טחנו והזריקו אותו לתוך החלל התוך בטני של שני קופים. קוף אחד מת. השני הפך משותק.
זהו. זו הייתה ה"הוכחה".
לנדסטיינר ופופר נטלו את עמוד השדרה של הקוף שהפך משותק, והזריקו אותו לחלל התוך בטני של מספר מצומצם של קופים נוספים, אבל אף אחד מהם לא הפך למשותק. הם הסבירו זאת בכך שה"נגיף" איבד מיכולת ה"הדבקה" שלו.
סיימון פלקסנר ופול לואיס, שהכירו את עבודתם של לנדסטיינר ופופר, תכננו ניסוי כדי להראות שאותו "נגיף" עובר בין נסיינים. איך הם עשו את זה?
נטלו עמוד שדרה של ילד שחלה בשיתוק ילדים ומת, טחנו אותו אבל הפעם – החליטו להזריק אותו ישירות לתוך מוחותיהם של קופים שהיו נתונים תחת הרדמה. בשיטה זו, הצליחו פלקסנר ולואיס לגרום לשיתוק למספר רב של קופים ממספר רב של זנים. הם ניסו לגרום לשיתוק בדיוק באותו האופן – גם לארנבים ושפנים, סוס אחד, שתי עגלות, 3 עיזים, 3 חזירים, 6 עכברים, 6 חולדות, 6 כלבים ו- 4 חתולים, אבל אף אחד מהם לא הפך למשותק.
נטלו עמוד שדרה של ילד שחלה בשיתוק ילדים ומת, טחנו אותו אבל הפעם – החליטו להזריק אותו ישירות לתוך מוחותיהם של קופים שהיו נתונים תחת הרדמה. בשיטה זו, הצליחו פלקסנר ולואיס לגרום לשיתוק למספר רב של קופים ממספר רב של זנים. הם ניסו לגרום לשיתוק בדיוק באותו האופן – גם לארנבים ושפנים, סוס אחד, שתי עגלות, 3 עיזים, 3 חזירים, 6 עכברים, 6 חולדות, 6 כלבים ו- 4 חתולים, אבל אף אחד מהם לא הפך למשותק.
כל המידע לעיל לקוח מתוך עבודה שפירסמו פלקסנר ולואיס תחת השם: EXPERIMENTAL EPIDEMIC POLIOMYELITIS IN MONKEYS
סייימון פלקסנר אגב, כיהן כיושב הראש הראשון של מכון (לאחר מכן אוניברסיטת) רוקפלר לחקר הרפואה, היה איש האמון (Trusty) של קרן רוקפלר, וחבר ויועץ של בנו של ג'ון די. רוקפלר.
למה בשנותיה הראשונות של המדינה הייתה התפרצות של פוליו?
קיים מיתאם ברור בין שימוש ב- די.די.טי (ששימש כחומר הדברה), לבין תפוצה מוגברת של פוליו. די.די.טי ידוע כחומר בעל השפעה עצבית רעילה. בשנותיה הראשונות של המדינה ריססו עולים חדשים כולל זקנים, נשים בהריון ב- די.די.טי.
האם זה באמת מפליא שילדים ונשים בהריון שנחשפו ונשמו ריכוזים גבוהים של די.די.טי חלו בשיתוק?
השימוש ב- די.די.טי אגב, הופסק.
בפוסט הבא בסדרה: מהו אותו "צילום" של "נגיף קורונה"? האם למרות העובדה שאף חלקיק שעונה להגדרה של "נגיף" (כולל "נגיף קורונה"), מעולם לא בודד והוכח כגורם למחלה, צילום יכול להוכיח שהוא קיים? אם זה נשמע לכם אולי סותר, זה כן.