"בפסיכיאטריה ובפסיכולוגיה לא קיימות בדיקות רפואיות, אין סקירות, ולא בדיקות דם שיאשרו לאבחן אדם כלשהו כבעל הפרעת נפשית. כשהם באים עם אבחנה חדשה, הם מאשרים אותה באבחנת יד, בהצבעה. זה בניגוד גמור לכל מחלה רפואית אמיתית הכוללת נזק אמיתי לרקמות בגוף או שיש בדיקה שתאשר אם למישהו יש מחלה מסוימת או לא.
"אם יש לך סרטן, ניתן להוציא אותו, להחזיק אותו ולהרגיש אותו. כשיש לך (כביכול) הפרעות קשב וריכוז, אתה לא יכול להחזיק בו, לגעת בו, לראות אותו. אין דרך לוודא את קיומו באופן רפואי. זו תופעה חברתית-תרבותית"
"כיום אחד מתוך חמישה אנשים בארה"ב נוטל תרופות פסיכיאטריות, וכעת מגלים שאנשים שנוטלים את התרופות האלה, מעורבים ביותר פשע, סובלים מיותר לקויות, יותר התאבדויות, מקרי רצח. התרבות שלנו אינה מסתכלת על הבעיה, שהתרופות, האבחונים וההתייחסות להתנהגות נורמלית כאל מחלה רפואית, רק מדרדרים אותנו"
"זה מעניין שאין הרבה הבדל בין סוחר סמים מהרחוב לבין פסיכיאטר, חוץ מהעובדה שסוחר הסמים מהרחוב לא יגיד שיש לך 'חוסר איזון כימי'. סוחר הסמים מהרחוב לא יגיד לך שאתה זקוק לסמים שלו, לקוקאין שלו. הוא לא יגיד לך שיש לך 'חוסר בקוקאין'. הפסיכיאטר, לרוב ישקר לך, ויגיד לך שאתה צריך את הסם, שהוא לא יגרום לך נזק, שהוא לא יהיה ממכר, ושהוא יעזור לתקן חוסר איזון כימי או פגם גנטי. במקרה הזה, לעומת פסיכיאטר כזה, סחור הסמים מהרחוב הוא אתי יותר"
"בוא לא נשקר לאנשים. בוא לא נעמיד פנים שזאת רפואה. בוא לא נעמיד פנים שזה יתקן משהו, או שזה סוג של טיפול. זה לא טיפול. זה סם כמו כל סם אחר. הוא יישבש אותך. הוא ידפוק אותך"
